<h1>על הכל סימן ז'</h1>
<h2>דף לח.</h2>
סדר ברכת כהנים כך היא. צריך לקרות כהנים כשהם שנים, וצריך אחר להקרות ולא החזן, שאם קורא יפסיק תפלתו, וגם אומר רבי שמואל בשם ר' חיים כהן כי יש לומר מיד אחר הטוב שמך ולך נאה להודות כהנים ולא יאמר אלהינו ברכ' וכו' א"כ היה להם שהות גדול מההיא דסוטה [ל"ט ע"ב] אין הקורא רשאי לקרות כהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור פי' אמן מסוף הודאה, ואם החזן אמר אל' ברכנו א"כ היה להם שהות גדול לצבור לענות אמן ומאי קאמר אין הקורא רשאי וכו' אכן משמע כי מיד אחר החתימה של הודאה אומ' הקורא כהנים, וגם הלכה כי ש"צ העובר לפני התיבה לא יענה אחר הכהנים כדאמר הת' [ברכות ל"ד ע"א] העובר לפני התיבה אינו עונה אמן מפני הטרוף כפי' ר"י, אבל רש"י פי' שלא יענה הקורא אמן לפי שצריך להתחיל ברכה שנייה פסוק שני, וקש' על פ' רש"י דהתם לא איירי כלל בהקראה כהנים מדקאמר התם [סוטה ל"ט ע"ב] אין הכהנים רשאין להתחיל הברכה שנייה עד שיכלה אמן מפי הצבור ש"מ דלא מיירי בקורא כלל, ומשמע שמתחילין בברכה שנייה בלא הקראה אכן פי' ר"י עיקר כתבתי ראשון, וגם הלכה דאם אין שם כהן אל' החזן לא ישא כפיו, אכן אם הוא מובטח שהוא נושא כפיו והוא חוזר לתפילתו רשאי שיודע לכון ולהתחיל שים שלום, וגם אומ' ר' שמשון דאפי' כהנים אחרים נושאין (פניהם) [כפיהם] לעולם יש לחזן לישא כפיו עמהם, וגם אמרי' בסוטה [ל"ח ע"ב] כשהחזן נושא כפיו צריך לעקר רגליו קצת משיתחיל רצה, משנה שלימה היא כל כהן שאינו עולה בעבודה כלומ' שאין מתקן עצמו לפני הארון שוב אינו עולה כו', גם צריך החזן שיטול ידיו ואומר יהי רצון וברכה דאשר קדשנו בקדושתו של אהרון ואע"פ שדומה להפסיק דה"נ שרי התנא לענות אמן אם לא מפני הטרוף ולא חשיב ליה הפסק' לתפילה.
